עניינן של התביעה והתביעה שכנגד, בהתחשבנות בין קבלן ראשי לקבלן משנה, בעקבות עבודות מסגרות שביצע קבלן המשנה עבור הקבלן הראשי.
רקע
1. התובעת, חברת מז"מ עבודות מתכת בע"מ, היא גם הנתבעת שכנגד, (להלן: "
מז"מ") התקשרה עם חברת פרץ בוני הנגב - נכסים בע"מ, היא התובעת שכנגד (להלן: "
פרץ"), בהסכם לביצוע עבודות מסגרות מיום 27.12.04 (להלן: "
ההסכם") וזאת במסגרת פרויקט של פרץ לבניית מרכז מסחרי במגדל העמק, הידוע בשם "
פרץ סנטר", (להלן: "
הפרויקט"). בתום ביצוע העבודות, הגישה מז"מ לפרץ חשבון סופי מצטבר בסך 649,607 ש"ח כאשר לטענת מז"מ שולמו על החשבון 367,348 ש"ח בצירוף מע"מ ונותרה יתרה לתשלום בסך 282,259 ש"ח בצירוף מע"מ. מנגד, טוענת פרץ כי בדיקת ההתחשבנות הסופית מעלה כי שולמו ביתר סך של 60,692.50 ש"ח אותם נדרשה מז"מ להשיב. ההשבה נדרשה בשל טענות פרץ בהתחשבנות בהן ליקויי בנייה, אי ביצוע בהתאם לתכנון או אי ביצוע וכיו"ב כפי שיפורט להלן. בין הצדדים מחלוקת לגבי רכיבים שונים שנזכרו בחשבון הסופי. לשם הנוחות, בפסק דין זה, אתייחס לחשבון הסופי כנקודת המוצא ממנה יופחתו הפריטים בהתאם לסדר הטיעון לשלילה של פרץ תוך שיש לזכור כי על מז"מ שהינה התובעת נטל השכנוע להוכחת זכותה לכל פריט בחשבון שפרץ מתנגדת לו. כלומר: יבדקו טענות פרץ לגריעת סכומים כאלו ואחרים מתוך החשבון הסופי. ככול שיתברר כי שולם למז"מ סכום ביתר, תצטרך היא להשיבו. ככול שיתברר כי נותרה יתרה לתשלום, על פרץ יהיה לשלמה. בתחילה יובאו תמצית טענות הצדדים והרחבה לטענות הצדדים תובא בהתייחסות לפריטים השונים.
תמצית טענות מז"מ
2. טוענת מז"מ כי ביצעה עבודות עבור פרץ בהתאם להסכם בין הצדדים או בהתאם להוראות שניתנו מפעם לפעם מטעם אנשי השטח של פרץ באתר הבנייה כאשר עם סיום הבנייה לא הועלתה כל טענה באשר לטיב העבודה. לאחר שהוגש החשבון הסופי, נותרה יתרה לסילוק, יתרה אשר פרץ בחוסר תום לב מתכחשת לה ומסרבת לשלמה. טוענת מז"מ כי לא נמסר לידיה פרט תכנון הנדסי מהותי, פרט 495 הנוגע לביצוע תקרת גגונים בפרויקט, פריט נכבד בחשבון הסופי וכי האופן שבו בוצע חלק זה של העבודה היה בהתאם להוראות פרץ. טוענת מז"מ כי ביצעה עבודות נוספות אמנם ללא אישור מראש ובכתב אלא שהדברים נעשו בהתאם לאישור המפקחים בשטח מטעם פרץ, תוך שהייתה הסכמה שלא להיצמד לנוהל העבודה שנקבע במפורט בהסכמים. טוענת מז"מ כי הצדדים הגישו חוות דעת הנדסיות אולם לאור המינוי של מומחה בית המשפט, יש להיצמד לקביעותיו לצורך ההכרעה בתיק. טוענת מז"מ כי פרץ לא הביאה לעדות את האנשים שהיו מטעמה בשטח אלא את סמנכ"ל החברה אשר הינו עד יחיד מטעם בעל דין ועל בית המשפט להביא בחשבון את הימנעות פרץ מהבאת עדים רלבנטיים. מז"מ טוענת כי יש להוסיף לחשבון הסופי פריט שנשכח, מדרגות בהיקף עבודה של כ - 33,000 ש"ח. לפיכך טוענת מז"מ כי לאחר הפחתת סכומים שהינם קטנים יחסית, כפי שקבע המומחה, על בית המשפט לאשר את הסכומים המפורטים בחשבון הסופי ולחייב בהתאם את פרץ.
תמצית טענות פרץ
3. טוענת פרץ כי העבודה שביצעה מז"מ גרמה לה לנזקים כבדים תוך הפניה לתמונות ולדיסק בו רואים קריסת תקרה בגגון פנימי על עוברים ושבים במתחם הפרויקט. טוענת פרץ כי מז"מ הפרה בצורה בוטה את ההסכם בניהם תוך שביצעה עבודות בניגוד לדין ותוך הפרת התקנים הישראלים המחייבים. טוענת מז"מ כי מומחה בית המשפט אישר את טענותיה ואת הנזקים הכבדים שנגרמו לה. טוענת פרץ כי ההסכם בין הצדדים הגדיר במפורש ומפורט את אופן התכנון והביצוע של עבודות המסגרות שנמסרו למז"מ אשר לא בוצעו בהתאם לדין תוך דחיית טענות מז"מ כביכול אישרו לה לפעול בסטייה מההסכם והתכנון ההנדסי. טוענת פרץ כי על מז"מ הנטל להוכחת כל פריט ופריט בחשבון שהגישה תוך הדגשה כי תשלומי הביניים כפופים להתחשבנות סופית אשר מעלה כי למז"מ שולם מעל ומעבר למגיע לה, דבר שהביא להגשת התביעה שכנגד. טוענת פרץ כי מז"מ קיבלו את כל המפרטים ההנדסיים ולא ניתנה הוראה לפעול שלא לפי המפרטים או בניגוד למוסכם. לפיכך, ככול שלא בוצע פריט הנדסי כזה או אחר לפי המפרט ההנדסי, מהווה הדבר הפרה חמורה של ההסכם, קל וחומר שהדבר אינו מזכה את מז"מ בכל שכר ויתרה מכך, על מז"מ לשלם לפרץ על הנזקים שנגרמו. פרץ טוענת כי מכל סכום לה זכאית מז"מ, יש להפחית בהתאם להסכם 0.6% השתתפות בביטוח. לפיכך, התבקש ביהמ"ש להורות על דחיית התביעה וקבלת התביעה שכנגד, תוך אימוץ חוו"ד מהנדס פרץ ותוך טענות למהנדס בית המשפט אשר לטענת פרץ קיפח אותה במרכיבים רבים בחוות דעתו.
הראיות
4. מטעם מז"מ העידו מר עמוס גל ששימש כמנהל הפרויקט. כן העיד מר חיים שורק שהיה בזמן הפרוייקט מנכ"ל מז"מ. מנגד, העיד מר נבל פרץ (להלן: "
מר פרץ"). לבקשת הצדדים נחקר מומחה בית המשפט, המהנדס צבי רון.
הצדדים נסמכו בעיקר ובין היתר על מסמכים שהינם ההסכם מיום 27.12.04 והנספחים לו, כאשר בין הצדדים נותרה מחלוקת האם פרט תכנון הנדסי 495 ומפרט השופרסל צורפו במקור להסכם. מז"מ הסתמכה על חשבונות ביניים והחשבון הסופי ששלחה לפרץ. כן הסתמכה מז"מ על חילופי דברים בכתב שהינם הצעה לביצוע חיזוקים למעקות מיום 18.6.05 וכן הצעה באשר לגגונים קלים מיום 1.6.05 ותשובת עו"ד אייל פרץ מנכ"ל פרץ מיום 28.6.05. כן הסתמכה מז"מ על התכתבות עם משרד המהנדסים י. דוד מיום 18.5.05 והנספחים לו, וכן על מכתבים שכתב מר שורק מיום 11.4.05 וכן מיום 15.5.05 ומכתבים של מר עמוס גל מהתאריכים 18.5.05 וכן 18.6.05. כן הסתמכה מז"מ על הצעות מחיר לגבי תוספות לשופרסל מיום 7.2.05 וכן הצעת מחיר לחדרי טרנספורמציה (ללא תאריך). מז"מ הסתמכה על שני פקסים ששלחה האדריכלית קיקה ברא"ז מיום 19.5.05 וכן מיום 31.7.05. פרץ הסתמכה על תמונות אירוע קריסת קטע מהגג הפנימי וכן סרט אבטחה שמתעד את הקריסה.
5. הצדדים הגישו חוות דעת מומחים מטעמם. מטעם מז"מ הוגשה חוות הדעת של המהנדס עמי גלזמן. מטעם פרץ הוגשה חוות דעת של המהנדס ראובן שליטנר. בית המשפט מינה כמומחה מטעמו, (ללא הסכמת הצדדים), את המהנדס צבי רון. כפי שעלה בהחלטת ביניים מיום 3.6.10, כיוון שהצדדים לא הגישו בקשה לחקירת המומחה מטעם הצד שכנגד בהתאם לתקנה 130(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 בתוך 30 הימים שלפני הדיון, נותרו חוות הדעת של הצדדים כחלק מהראיות בתיק אולם מרכז הכובד ניתן לחוות דעתו של מומחה בית המשפט, המהנדס צבי רון.
6. בהתאם להלכה הפסוקה, המומחה שמונה מטעם בית המשפט הינו מעין "יד ימינו" והוא נהנה ממעמד מיוחד שכן מטבע הדברים, מומחה זה הינו אובייקטיבי אשר ראה את חוות דעת מומחי הצדדים, והסתמך על טענות הצדדים בהתאם למסמכים שהופנו אליו ודרושים נימוקים כבדי משקל לסטות מחוות דעתו, (ראו:בר"מ 5171/97
אלי מנשה נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה חולון,
כב' השופטת נאור, 31.12.07, הגם שבהלכה זו, המומחה מונה בהסכמת הצדדים). נושא הסטייה מחוות דעת מומחה בית המשפט עולה כדבר שבשגרה בתיקים העוסקים בנזקי גוף, שם בדומה לענייננו, קובעת ההלכה הפסוקה כי אמנם, בית המשפט הוא הפוסק האחרון בשאלת מצבו הרפואי של נפגע אולם מקום שביהמ"ש ממנה מומחה מקצועי, סביר שיאמץ ממצאיו, אלא אם נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת ועל דרך השגרה, בית המשפט לא יטה להתערב בקביעות שבחוות הדעת אלא כאשר המסקנות שבה אינן יכולות לעמוד במבחן הביקורת של ההיגיון, כאשר ממכלול הראיות עולה כי אלה נסמכו על עובדות בלתי מהימנות, או כאשר המומחה הסיק מהעובדות המונחות בפניו מסקנה שגויה בדבר שיעור הנכות הרפואית או בדבר הקשר שבינה ובין התאונה (ראו: ע"א 402/85
מרקוביץ ואח' נ' עיריית ראשון לציון פ"ד מא(1)133, ע"א 3056/99
שטרן נ' המרכז הרפואי פ"ד נו(2)949,936). כמו במקרים בו ממנה בית המשפט מומחה רפואי, כך בענייננו בו מונה מומחה בתחום ההנדסה, אשר נחקר ע"י הצדדים בחקירה נרחבת ומקיפה ואני מאמץ את מסקנותיו בחוות דעתו, בתשובות ההבהרה ובהשלמות בחקירה בבית המשפט, בכפוף לממצאים אותם הותיר הוא לבית המשפט כפי שאפרט להלן.
נטל השכנוע
7. כידוע, בהתאם לכלל "המוציא מחברו עליו הראיה", לעולם מוטל נטל השכנוע על הצד אשר מבקש להורות על חיוב משנהו בסכומים כספיים. לעומת האמור, לעיתים, נטל הבאת הראיות מועבר לצד שכנגד. אין מחלוקת בין הצדדים כי מז"מ לא ניהלה יומני עבודה. מנגד, העד היחיד מטעם פרץ הינו מר פרץ שהיה הסמנכ"ל, אשר חתם על ההסכם בין הצדדים אולם מאידך לא היה העד היחיד שניתן היה להביא, בעיקר לטענות מז"מ כי בנוגע לגגונים, היו הסכמות מאוחרות להסכם, הסכמות שאושרו על ידי נציגים מוסמכים של פרץ, אולם אף לא אחד מהם לא הובא לעדות בפני בית המשפט, דבר אשר צריך להביא לחיזוק טענות מז"מ והכלל של הימנעות מהבאת עד צריך לפעול לחובת פרץ.
כידוע, הלכה פסוקה היא כי הימנעות מהבאת ראיה מקימה לחובתו של הנמנע חזקה שבעובדה, הנעוצה, בהגיון ובניסיון החיים, לפיה דין ההימנעות כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראיה, שהיא בהישג ידו ואין לכך הסבר סביר, הייתה פועלת לחובת הנמנע (ראו: קדמי,
על הראיות
, מהדורת תשס"ד - 2003, חלק שלישי, עמ' 1648. ראו גם: ע"א 795/99,
אנטוני פרנסואה נ' פוזיס, פ"ד נד(3) 107). באופן כללי, ברוב טענות מז"מ, לא מצאתי כי יש להחיל את הכלל שכן כאמור, מז"מ לא ניהלה יומני עבודה, טענותיה רובן נוגעות לטענות הסכמה בעל פה המאוחרת להסכם ואין די בהימנעות פרץ מהבאת גורמים כמו מנהל העבודה בשטח או גורמים אחרים בחברת פרץ מלבד מר פרץ בכדי לסייע למז"מ באופן כללי, לעמוד בנטל השכנוע לגבי כל הפריטים שבמחלוקת למעט הגגונים.
באשר לגגונים, בין הצדדים מחלוקת בשאלה האם מז"מ קיבלה מפרץ מראש את המפרט הטכני לביצוע או לא קיבלה. בנוסף, מתברר כי למז"מ טענות ולפיהן פריט זה בוצע לאחר אישור מראש של דגם לביצוע, דגם שהוכן סמוך לביצוע העבודה ובעניין זה הביאה מז"מ ראיות לתמיכת טענתה כנגד פרץ. לפיכך וכפי שיפורט בנימוקי פסק הדין, היה מצופה מפרץ להביא את הנוגעים בדבר להזים את טענות מז"מ, דבר שלא נעשה ואשר יביא לכך שבאשר לדיון בפריט הגגונים, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הכף נוטה לטובת מז"מ ולעמידתה בנטל השכנוע בטענותיה באשר לפריט זה.
דיון
8. לפיכך ולאחר שנסקרו בתמצית טענות הצדדים והראיות, אקדים את המאוחר ואפרט את מסקנתי ולפיה מצאתי שיש לקבל את תביעת מז"מ בחלקה, ובהתאם לכך, לאחר שמצאתי כי בחשבון הסופי פרץ חייבת למז"מ כספים, יש לדחות את טענת פרץ להחזר ממז"מ בשל תשלומי יתר. כפי שכבר הוקדם, הדרך בה מצאתי להכרעה בטענות הצדדים, תבוסס על החשבון הסופי והפחתה ממנו לפי העניין. בדיקת הפריטים תהא לפי הסדר בו טענה פרץ לשלילת זכות מז"מ בפריטים השונים, תוך ריכוז, ככול האפשר, של פריטים אשר הטענות לגביהן דומות, בכל ראש פרק.
עבודות שטוענת פרץ שבוצעו שלא בהתאם למפרט (למעט גגונים):